להצליח לשמוע את כל (או רוב) הצלילים

ליקויי שמיעה אינם אופייניים רק לגיל המבוגר, גם פעוטות סובלים מהבעיה וגם בני- נוער רבים החשופים שעות רבות למוסיקה רועשת. איך מאבחנים ירידה בשמיעה? מהם הפיתרונות הקיימים לטיפול בבעיה, ואיזה מקום נוטלים מכשירי השמיעה מהדור החדש?
     
חוש השמיעה הוא אחת מחמשת החושים הבסיסיים והחשובים של האדם. בעזרת חוש זה, הקשור מעצם טיבו לתקשורת ולהתמצאות במרחב אנו קולטים את הסביבה, את קולות הטבע, כמו גם את רחשיה השונים של הסביבה העירונית וכמובן – את הקולות האנושיים.

בלעדיו פעולה פשוטה כמו הליכה ברחוב, חציית כביש הייתה הופכת מסוכנת פי כמה, שלא לדבר על נהיגה, בלעדיו היו נמנעים מאתנו ציוץ הציפורים, המיית הגלים, האזנה למוסיקה ושיחה קולחת או רשמית, פנים אל פנים או בטלפון, עם חבר-נפש, עמיתים לעבודה, בני משפחה או נותני שירות.

אנשים ששמיעתם פגומה חשים מנותקים במידה זו או אחרת מסביבתם, ולנתק זה מחירים תפקודיים ופסיכולוגיים כאחת.

אז נכון, התמודדות עם בעיות שמיעה שונות אינה תמיד נעימה או קלה, אך מצד שני ההתפתחויות המתמידות ברפואה ובטכנולוגיות רפואיות מצליחים במידה רבה להקל על אנשים רבים בעלי פגם שמיעתי, לפתור רבות מההתמודדות היומיומית שלהם ולשפר מאוד את איכות חייהם. קיימים מספר האמצעים הקיימים בתחום זה וכל אחד מהם מותאם לסוג הליקוי, מקורו ורמתו.

ליקויי שמיעה – סיבות שונות לתופעה

מיעה לקויה נגרמת מבעיה באחד החלקים של מערכ השמע. הפגיעה עשויה להיות מולדת, היא עלולה לנבוע ממחלה, מטיפולים שונים למחלות (למשל טיפולים כימותרפיים והקרנות), וכפי שידוע לכולם היא אחת מהתופעות של ההזדקנות. ילדים רכים סובלים מבעיות שמיעה, והולכים ומתרבים הפעוטות המופנים מדי שנה בשנה לניתוחי 'כפתורם' המשולבים בחלקם בהסרת שקדים ופוליפים.

לאחרונה גם מתרבות העדויות המלמדות על ירידה משמעותית בשמיעה בקרב בני נוער החשופים יתר על המידה למוסיקה רועשת במועדונים או לחשיפת יתר למוסיקה ממכשירי אייפוד, אייפון טלפונים סלולאריים ודומיהם.

הגורמים לשמיעה לקויה הינם רבים ושונים וביניהם ניתן למנות:

מומים מולדים - דלקות אוזניים המובילות להיצרות של תעלת השמע - נוזלים ודלקות באוזן התיכונה (כאמור, בעיה נפוצה בקרב ילדים) - פגיעה באוזן הפנימית ובעצב השמיעה - ירידה בשמיעה עקב הזדקנות, ועוד.

פגיעות רעש כתוצאה מחשיפת יתר לרעש בעבודה או לעוצמות גבוהות של מוסיקה.

השמיעה לקויה? איך יודעים?  

בעיות שמיעה יתבטאו בירידה ביכולת השמיעה בטווח שמאובדן אחוזים בודדים ביכולת לליקויים כבדים שמשמעותם אובדן מלא או כמעט מלא של השמיעה. 

אבחון של בעיות שמיעה מתבצע באמצעות סדרת בדיקות שמיעה, שכל אחת מהן בודקת את התופעה בהיבט אחר. בדיקת טימפנומטריה – להערכת תפקוד האוזן התיכונה והתנועות של עור התוף. בדיקת פוטנציאלים מעוררים במוח (ABR), המתבצעת בדרך כלל בהרדמה ומתמקדת בעצב השמיעה, בדיקת הדים קוכליאריים – לכל הילודים בני יום עד יומיים, ותפקידה זיהוי נזק (אפילו מזערי) באוזן הפנימית.

בדיקת נוספת היא בדיקת שמיעה התנהגותית לכל אוזן בנפרד, היחידה שדורשת מהנבדק שיתוף פעולה. בכל הטכניקות לעיל מנסים לאמוד ולכמת את שמיעתו של אדם, באמצעות שני מדדים: דציבלים (עוצמת הצליל), והרץ (יחידות שבהם מודדים  תדירות צלילים).

בדיקות שסרגל המידה שלהן הוא בדציבלים מודדות את השינוי בסף השמיעה, דהיינו – באיזו עוצמה צריך להשמיע צליל מסוים כדי שאדם יזהה (ישמע) אותו.  בדיקות שיחידות המידה שלהם הן הרץ, מודדות באיזו תדירות, כלומר כמה פעמים מגיע גל קול אל אוזנו של הנבדק במהלך שנייה אחת.

אנשי מקצוע (רופאים, קלינאיות תקשורת) נוהגים למקם בעיות שמיעה על  סקלה בעלת 6 מדרגות, המבטאות את רמת הליקוי השמיעתי, מן הקל אל הכבד. הדרגה הראשונה היא מזערית ומדובר בירידה של 25-15 דציבלים מסף השמיעה. בליקוי העמוק ביותר שכמוהו כחירשות – קיימת פגיעה של מעל 90 דציבל מסף השמיעה.  

מכשיר שמיעה, תרופות או ניתוח – מה הפיתרון המתאים?  

בהתקבל תוצאות בדיקות השמיעה קיימת התייעצות בין קלינאי תקשורת לבין רופאים בדרך לטיפול אופטימלי בבעיה. בהערכת המצב, כמובן, ניתן משקל רב למידע אודות מקור הבעיה, המוצלב עם תוצאות בדיקות השמיעה, המספקות תמונה לגבי עומק הבעיה.

הבנת שורש הבעיה היא מהותית בחשיבותה, שכן בעיות שנובעות ממקור פיזיולוגי כמו זיהומים וממחלות למיניהן יטופלו בראש ובראשונה או בצורה בלעדית באמצעות תרופות או כירורגיה. דלקות או הצטברות נוזלים באוזן התיכונה, תופעה אופיינית לגיל הרך, ינסו בראש ובראשונה לטפל במקור בדרך לריפוי שלם.

בהתגלות דלקות אוזניים בפעוטות וילדים ינסו רופאי הילדים ורופאי אף אוזן גרון להעביר את הגזירה בעזרת תרופות שונות, לרבות אנטיביוטיקה, כשהבעיה חוזרת על עצמה וכאשר במקביל נמדד ליקוי שמיעתי שיש לו כבר השלכות על תפקוד הילד; עיכובים בהתפתחות השפתית ובדיבור, השתלבות חברתית, היעדרויות רבות מהגן ומבית הספר – יומלץ על ניתוח כפתורים, שישולב במקרים רבים עם ניתוחים להסרת שקדים מוגדלים, במידה ויימצא כי הם 'אחראים' למצב.

מכשירי שמיעה אינם יכולים להוות פיתרון יעיל גם במקרים קשים של אובדן שמיעה. ברבים מהמקרים הללו יומלץ לחולים פיתרון ניתוחי מוכר ויעיל ביותר הקרוי שתל קוכליארי.

כשברור למעלה מכל ספק כי הליקוי השמיעתי אינו נובע מליקוי פיזיולוגי שניתן לגבור עליו באמצעות תרופות או ניתוח, ובמקרה שהמקור הוא מכאני שנובע מבעיות באוזן התיכונה או בעצב השמע – נכנסים לתמונה מכשירי השמיעה. אלה עשויים לתרום מאוד לשיפור השמיעה יחד עם ההרגשה הכללית, תחושת היכולת והביטחון העצמי של האדם שנושא אותם. כשמדובר בפעוטות ובילדים עשויות להיות לטיפול שמיעתי השלכות משמעותיות וארוכות טווח על התפתחות המיומנויות והכשרים הקוגניטיביים הרגשיים והחברתיים של הילד. 

מכשיר שמיעה – מה זה בעצם?

תפקידו של מכשיר שמיעה הוא לגרום להגברת הקולות מן החוץ בדרכם אל מערכת השמע האנושית. באופן בסיסי מורכב המכשיר ממיקרופון – המצוי בחלקו החיצוני של המכשיר ושנועד לקלוט את אותות הקול המתקבלים מן החוץ, מרמקול פנימי, אלקטרודה או ויברטור שתפקידם לגרום להנעה ולהעברת הקול שהוגבר אל עצב השמיעה.     
 
עולם שלם של מכשירי שמיעה

בשוק קיים היום מגוון עצום של מכשירי שמיעה, המקיימים ביניהם הבדלים רבים. 

במכשירים אנלוגיים – כל אות קולי נקלט במכשיר ומוגבר באמצעות המגבר. במכשירים אלה כל רעש , גם כזה שאיננו רלבנטי, מוגבר לאותה עוצמה.

במכשירים דיגיטליים – המעודכנים יותר, מותקנים מעבדי קול דיגיטליים שבאמצעותם אפשרי להתאים את המכשיר ספציפית לצורכי השמיעה המסוימים של המשתמש. הדבר נעשה באמצעות מיקרופונים מתוחכמים המאפשרים להתאים את השימוש במכשיר לצרכים הנובעים מאופיין של סביבות-שמע שונות.

בנוסף קיימים בשוק מכשירים שמיעה ממוחשבים – המאפשרים לבצע כיוון ממוחשב של המכשיר בהתאם לצרכים הפרטניים של המשתמש בו.   

מכשירי שמיעה